התנגדות לצוואה

קיומה של צוואה מאוחרת יותר – לעיתים מוגשת בקשה לקיום צוואה בקשר עם צוואה כשרה ותקפה שערך המנוח, ברם מסתבר שקיימת צוואה מאוחרת יותר (שגוברת על קודמתה) ולכן מי שאוחז בצוואה המאוחרת צריך להתנגד לקיום הצוואה המוקדמת ולטעון לקיומה של הצוואה שברשותו.

אי כשירות – החוק מכיר במספר עילות המאפשרות להתנגד לצוואה. אחת העילות הנפוצות ביותר להתנגדות לצוואה היא טענה שהמצווה לא היה כשיר מבחינה מנטלית בעת עריכת הצוואה. המצווה חייב להבין את מהות הצוואה, את היקף רכושו ואת משמעות החלוקה. מצבים רפואיים כגון דמנציה, אלצהיימר, או מצבים של הכרה מעורפלת עקב טיפולים תרופתיים, עשויים להשפיע על כשירותו של אדם לערוך צוואה. במקרים אלה, חשוב לעתור לבית המשפט כדי לבקש לקבל  את התיקים הרפואיים של המנוח ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט שיבחן האם המנוח היה כשיר בעת עריכת הצוואה. יש לזכור כי המומחה נדרש לבחון את מצבו של המנוח בדיעבד, על סמך תיעוד רפואי, שכן הבדיקה נעשית לאחר פטירת המנוח.

השפעה בלתי הוגנת – עילה זו מתייחסת למצבים בהם אדם (לרוב יורש על פי הצוואה) הפעיל לחץ או השפעה בלתי הוגנת על המצווה באופן שפגע בחופש הבחירה שלו. הפסיקה קבעה מבחנים נוקשים למדי להוכחת השפעה בלתי הוגנת, כולל "מבחן התלות והעצמאות" שנקבע בפסק דין מרום. על מנת להוכיח השפעה בלתי הוגנת, יש להראות כי המצווה היה תלוי באופן משמעותי בגורם המשפיע, המצווה היה מנותק מאנשים אחרים וממקורות תמיכה נוספים, והמצווה היה נתון להשפעה מתמשכת. חשוב לציין כי הוכחת השפעה בלתי הוגנת היא משימה מורכבת, ובתי המשפט מפרשים את העילה הזו בצמצום. לא כל סיוע למצווה בעריכת צוואה ייחשב להשפעה בלתי הוגנת. כך למשל, עצם העובדה שבן לקח את אביו לעורך דין לצורך עריכת צוואה אינה מהווה כשלעצמה השפעה בלתי הוגנת.

מעורבות בעריכת הצוואה – סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הוראה בצוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעריכתה, או את בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה. מדובר בהוראה שנועדה למנוע ניצול של קרבה למצווה. עם זאת, בתי המשפט מפרשים הוראה זו בצמצום כדי למנוע תוצאות בלתי צודקות. למשל, במקרה שבו בן טיפל באביו במשך שנים רבות והאב רוצה להוריש לו את רכושו, העובדה שהבן הסיע את אביו לעורך הדין או שילם עבור שירותיו, לא בהכרח תפסול את הצוואה.

זיוף – במקרים של חשד לזיוף חתימת המצווה או העדים לצוואה יש לעתור לבית המשפט על מנת שימונה מומחה לזיהוי כתב יד שיבחן את החתימות  ויקבע אם הן  אותנטיות. במקרה של זיוף מוכח, הצוואה בטלה. זיוף היא טענה חמורה יותר וקיצונית יותר משאר עילות ההתנגדות לצוואה וראוי להעלותה רק במקרים שיש אכן חשש אמיתי לזיוף..

פגמים צורניים – צוואה חייבת לעמוד בדרישות צורניות הקבועות בחוק הירושה. פגמים צורניים עשויים לכלול חוסר בחתימות עדים כנדרש, היעדר אישור העדים שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו, היעדר פרטי זיהוי של העדים, צוואה בשפה שהמצווה אינו דובר ללא אישור שהיא תורגמה עבורו, ובמקרה של צוואה נוטריונית, היעדר תעודה רפואית כאשר הצוואה נערכה בבית חולים או בבית המצווה שהיה מרותק למיטה. יתרון משמעותי בטענת פגם צורני הוא שנטל ההוכחה מתהפך – אם נמצא פגם צורני, על המבקש לקיים את הצוואה מוטל הנטל להוכיח שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.