סוגיית מזונות הילדים מהווה את אחד הנושאים המשמעותיים והמאתגרים ביותר בהליכי גירושין. מעבר להיבטים המשפטיים והכלכליים, מדובר בסוגיה הנוגעת ישירות לרווחתם ולעתידם של הילדים. בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בדיני מזונות הילדים בישראל, במיוחד לאחר פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, אשר יצרה מהפכה של ממש בתחום זה. פסק הדין הביא להחלת עקרון השוויון בין ההורים בנשיאה בנטל המזונות, תוך התחשבות ביכולות הכלכליות של שני ההורים והתייחסות מיוחדת למקרים של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים, וזאת לגבי קטינים בגילאי 6-18.
דמי מזונות - מהות, מקור וסמכות
חובת תשלום המזונות מעוגנת במקורות המשפט העברי ובחקיקה הישראלית. על פי המשפט העברי, האב חייב במזונות ילדיו, מדין תורה, עד גיל שש, ומגיל שש ואילך מכוח דיני צדקה ותקנת חכמים. החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 הרחיב והסדיר את החובה בחקיקה אזרחית מודרנית, תוך שמירה על העקרונות הדתיים בהתאם לדין האישי החל על ההורים.
הסמכות העניינית לדון בתביעות מזונות ילדים נתונה במקביל לשתי ערכאות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, כאשר סמכותו של בית הדין הרבני מותנית בהסכמת כל הצדדים או בכריכת תביעת המזונות כדין לתביעת הגירושין.
מזונות ילדים כוללים מגוון רחב של צרכים חיוניים והכרחיים. בין הרכיבים העיקריים נכללים: מזון ומוצרי מכולת בסיסיים, ביגוד והנעלה, מדור והוצאות אחזקת מדור (כגון חשמל, מים, גז, ארנונה וועד בית), הוצאות חינוך (כולל ספרי לימוד, טיולים, וחוגים בסיסיים), הוצאות רפואיות שוטפות, הוצאות נסיעה/תחבורה ומוצרי היגיינה בסיסיים. בנוסף, בהתאם לרמת החיים של המשפחה ויכולתם הכלכלית של ההורים, עשויים להיכלל גם צרכים נוספים כגון חוגים, קייטנות, טלפון נייד, ביגוד מותגים ועוד.
המזונות מחולקים לשני סוגים עיקריים: צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים. הצרכים ההכרחיים כוללים את המינימום הנדרש לקיום בסיסי ומחושבים באופן אחיד יחסית. הצרכים שאינם הכרחיים נקבעים בהתאם לרמת החיים אליה הורגל הילד טרם פרידת הוריו ובהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים.
מדור - קורת גג לילדים
מדור הינו מרכיב מהותי בחישוב המזונות, המתייחס לזכותם הבסיסית של הילדים לקורת גג. המדור כולל לא רק את עלות שכר הדירה או המשכנתא, אלא גם את ההוצאות הנלוות הנדרשות לאחזקת הדירה והפעלתה באופן שוטף. חיוב המדור מחושב באופן יחסי לפי מספר הילדים, כאשר המפתח המקובל בפסיקה הוא לייחס שליש מהוצאות המדור לילד אחד, 40% לשני ילדים ו-50% לשלושה ילדים ומעלה.
הוצאות המדור ואחזקתו כוללות את כל התשלומים הקשורים למגורים: שכר דירה או משכנתא, ארנונה, ועד בית, חשמל, מים, גז, אינטרנט, כבלים, ביטוח מבנה. במקרים של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים, בתי המשפט מכירים בכך שיש להבטיח קורת גג ראויה לילדים בשני הבתים.
בעקבות בע"מ 919/15 חלה התפתחות משמעותית גם בנושא חלוקת נטל המדור בין ההורים. כיום, בתי המשפט בוחנים את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים בקביעת החיוב במדור, תוך התחשבות בהסדרי השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים., שהרי אין הצדקה לכך שהאב ישלם גם חלק יחסי מהוצאות המדור ואחזקתו בבית האם וגם את מלוא הוצאות המדור ואחזקתו בביתו..
בע"מ 919/15 – ההלכה שיצרה מהפכה
פסק הדין התקדימי בע"מ 919/15, אשר ניתן בבית המשפט העליון ביולי 2017, מהווה נקודת מפנה היסטורית בדיני מזונות ילדים בישראל. הפסיקה, שניתנה בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שינתה מן היסוד את האופן בו מחושבים מזונות ילדים במשפט הישראלי, במיוחד במקרים של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים.
עד להלכת בע"מ 919/15, החובה לתשלום מזונות ילדים הוטלה באופן כמעט בלעדי על האב, בהתאם לדין העברי. אולם, בית המשפט העליון קבע כי יש להחיל את עקרון השוויון המגדרי גם בתחום זה, בגילאי 6-18, שם החיוב במזונות הוא מדין צדקה החל על שני ההורים. בית המשפט העליון קבע כי חלוקת נטל המזונות צריכה להיעשות על פי שני פרמטרים מרכזיים: היכולות הכלכליות היחסיות של ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם וחלוקת זמני השהות בפועל.
המשמעות המעשית של פסק הדין באה לידי ביטוי בעיקר במקרים של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים, שם נקבע כי שני ההורים יישאו בנטל המזונות באופן שוויוני יותר, בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות. פסק הדין מכיר בכך שכשמתקיימים הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים , שני ההורים נושאים בהוצאות הילדים באופן ישיר במהלך זמני השהות שלהם, ולכן יש להתחשב בכך בקביעת גובה המזונות.
פסק הדין יצר מנגנון חישוב חדש המתבסס על שלושה שלבים: ראשית, קביעת צרכי הקטינים; שנית, בחינת היכולות הכלכליות של ההורים; ושלישית, חלוקת הנטל ביניהם בהתאם ליחס ההכנסות וזמני השהות. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בנוסחה מתמטית נוקשה, אלא במתווה עקרוני המאפשר גמישות והתאמה לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
השפעת בע"מ 919/15 ניכרת כמובן בפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה בכל רחבי הארץ, אשר מיישמים את העקרונות שנקבעו בו. עם זאת, חשוב לציין כי בתי הדין הרבניים לא בהכרח מחויבים לפסיקה זו, והם עשויים להמשיך ולפסוק על פי הדין אישי היהודי.
בע"מ 919/15 משקף את השינויים החברתיים העמוקים שחלו בחברה הישראלית, ובפרט את המעבר לתפיסה שוויונית יותר של תפקידי ההורות והאחריות הכלכלית כלפי הילדים. הוא מהווה צעד משמעותי לקראת שוויון מגדרי בדיני המשפחה בישראל, תוך שמירה על עקרון טובת הילד כשיקול מרכזי.
דוגמה מספרית:
נניח משפחה עם שני ילדים בגילאי 8 ו-12:
– צרכי הילדים נקבעו על 6,000 ש"ח לחודש .
– הכנסת האב: 15,000 ש"ח נטו
– הכנסת האם: 10,000 ש"ח נטו
– חלוקת זמני שהות: 75% אצל האם, 25% אצל האב
החישוב המשוער:
- יחס ההכנסות: 60% (אב) מול 40% (אם), כך שהאב מחויב לשאת ב 60% מצורכיהם, דהיינו בסך של 3,600 ₪.
- התחשבות בזמני השהות: 75% אצל האם, 25% אצל האב, כך שהאב משלם בפועל 25% מצורכי הקטינים ( דהיינו 1,500 ₪) בעת שהם שוהים עימו
- שקלול הפרמטרים יוביל לחיוב האב בתשלום מזונות בסך של 2,100 ₪ (3,600 ₪ בניכוי 1,500 ₪), סכום שמשקף את הפער בין חלקו היחסי במזונות לפי יחס ההכנסות לבין היקף הזמן בו הילדים שוהים אצלו.
חשוב להדגיש כי אין מדובר בנוסחה מתמטית מדויקת, אלא במתווה עקרוני המאפשר לבית המשפט גמישות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
ההבדל בין בית הדין הרבני לביהמ"ש לענייני משפחה
קיימים הבדלים משמעותיים בין גישת בית המשפט למשפחה לבין גישת בית הדין הרבני בנושא המזונות. בית המשפט למשפחה מחיל את בע"מ 919/15 באופן מלא, מדגיש את עקרון השוויון, מתחשב בקיומם של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים כגורם משמעותי ומחיל את הדין האזרחי. לעומת זאת, בית הדין הרבני אינו רואה עצמו כפוף להלכת בע"מ 919/15, נוטה להחיל את הדין העברי, עשוי להטיל חיוב מזונות גבוה יותר על האב, מייחס משקל פחות לעקרון השוויון ומתייחס באופן שונה לקיום הסדרי שהות נרחבים.
בבית המשפט לענייני משפחה במקרה של הסדרי שהות נרחבים, כאשר קיימת חלוקת זמני שהות שווה או כמעט שווה בין ההורים, חלוקת נטל המזונות תהיה שוויונית יותר. בית המשפט מביא בחשבון את יחס ההכנסות של ההורים, מאפשר קיזוז הוצאות ישירות שכל הורה מוציא בגין הילדים בעת שהם שוהים עימו ומתחשב בהוצאות מדור כפולות.
באשר למזונות לאחר גיל 18 או סיום תיכון, הרי שכל עוד הילד משרת בצה"ל או בשירות לאומי יעמדו המזונות בגינו על 1/3 מהמזונות ששולמו קודם לכן.
חשוב לדעת כי בכל הקשור למזונות ילדים, מומלץ לנהל תיעוד מדויק של הוצאות הילדים, לשמור קבלות והוכחות להוצאות, ולנהל משא ומתן הוגן בין ההורים. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני משפחה ולבחון את האפשרות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
שאלות נפוצות בנושא מזונות ילדים
האם ניתן לשנות את גובה המזונות שנקבע?
כן, ניתן להגיש תביעה לשינוי גובה המזונות כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. שינוי כזה חייב להיות משמעותי. למשל, שינוי מהותי ביכולת ההשתכרות של מי מההורים או שינוי בהסדרי השהות,. על השינוי להיות מהותי, בלתי צפוי ובעל אופי קבוע כדי שבית המשפט יתערב בגובה המזונות שנקבע.
מה קורה כאשר ההורה המשלם מזונות מתקשה לשלם?
במקרה של קושי בתשלום המזונות, חשוב לפנות מיד לייעוץ משפטי ולא להימנע מתשלום. אי תשלום מזונות עלול להביא לנקיטת הליכי הוצאה לפועל ,לעיקולים, להטלת הגבלות שונות ואף למאסר.
מה קורה במקרה של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים?
כשמתקיימים הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים, לאור הלכת בע"מ 919/15, חלוקת נטל המזונות נעשית בהתאם ליכולות הכלכליות של שני ההורים ולחלוקת זמני השהות. כאשר מתקיימים הסדרי שהות שוויוניים והכנסות ההורים דומות, ייתכן מצב בו לא ישולמו מזונות כלל, כיוון שכל הורה נושא בהוצאות הילדים במישרין בזמן שהותם עמו.
האם ניתן להגיע להסכמה על גובה המזונות מחוץ לכותלי בית המשפט?
כן, ואף מומלץ. הורים יכולים להגיע להסכמות בנוגע למזונות במסגרת הליך גישור או משא ומתן ישיר. הסכם כזה צריך לקבל תוקף של פסק דין מבית המשפט, שיבחן האם ההסכם משרת את טובת הילדים. הסכמה הדדית חוסכת זמן, כסף והתדיינויות משפטיות ומאפשרת לשמור על מערכת יחסים תקינה לטובת הילדים.
משרד עוה"ד דן מלכיאלי - הבטחת עתיד הילדים במציאות משתנה
נושא מזונות הילדים בישראל עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, המשקפים את התמורות החברתיות העמוקות בתפיסת השוויון המגדרי והאחריות ההורית המשותפת. פסק הדין המהפכני בבע"מ 919/15 מהווה ציון דרך משמעותי במעבר ממודל מסורתי, בו האחריות הכלכלית הוטלה בעיקר על האב, למודל שוויוני יותר המביא בחשבון את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים ואת מידת מעורבותם בגידול הילדים.
עם זאת, חשוב לזכור כי בסופו של דבר, מאחורי המספרים, הנוסחאות והחישובים המשפטיים עומדים ילדים שזכאים לרמת חיים נאותה ולביטחון כלכלי. האתגר העומד בפני מערכת המשפט, עורכי הדין וההורים הוא למצוא את האיזון הנכון בין עקרונות השוויון והצדק לבין הצורך להבטיח את טובתם של הילדים ורווחתם. הצלחה במשימה זו מחייבת שיתוף פעולה, הבנה הדדית והסכמה בין ההורים, תוך הבנה שהאינטרס העליון הוא טובת הילדים והבטחת עתידם.
הניסיון המצטבר מלמד כי הסכמות המושגות מתוך הידברות והבנה הדדית, גם אם הן דורשות ויתורים מסוימים משני הצדדים, עדיפות על פני התדיינויות משפטיות ממושכות. באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי, הבנת המסגרת החוקית העדכנית, ושמירה על תקשורת עניינית בין ההורים, ניתן להגיע להסדרי מזונות שישרתו באופן מיטבי את טובת הילדים ויאפשרו להם לגדול ולהתפתח בסביבה יציבה ותומכת.
משרד עורך דין דן מלכיאלי שנמצא בבאר שבע מתמחה בדיני משפחה כבר למעלה מ-30 שנים ומעניק ייעוץ וליווי מקיף בכל הקשור למזונות ילדים, תוך הבנה עמוקה של המורכבות הרגשית והמשפחתית הכרוכה בהליך. אנו מאמינים כי תפקידנו הוא לא רק לייצג את האינטרסים המשפטיים של לקוחותינו, אלא גם לסייע בבניית הסדרים שישרתו את טובת הילדים לטווח הארוך.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ראשוני, במסגרתו נוכל לבחון יחד את המצב המשפטי שלכם, להציג בפניכם את האפשרויות העומדות לרשותכם ולבנות אסטרטגיה משפטית מתאימה. צוות המשרד יעמוד לרשותכם לאורך כל הדרך, תוך מתן מענה מקצועי, אישי ורגיש לצרכיכם.
צרו איתנו קשר עוד היום – אנחנו לשירותכם!