בטקס החופה היהודי, בין הרגעים המרגשים והצלמים המתרוצצים, ישנו רגע שעשוי להיראות כפורמלי גרידא – חתימת הכתובה ע"י החתן הנרגש. בשעה זו, דקות ספורות לפני הכניסה לחופה, מתרחש מעמד שלעתים קרובות אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו: החתן והעדים חותמים על מסמך מעוטר שנראה כמו חלק מהפולקלור היהודי בלבד. אולם, מאחורי הקלעים של רגע חגיגי זה מסתתרת התחייבות משפטית וכלכלית שעשויה להשפיע על חייהם של בני הזוג שנים רבות לאחר מכן, במיוחד במקרה של גירושין.
הכתובה, שמקורה עוד בימי התלמוד, נולדה כמנגנון הגנה על האישה בתקופה שבה מעמדה הכלכלי היה פגיע במיוחד. כיום, בעידן המודרני של שוויון זכויות פורמלי וחוק יחסי ממון, רבים תוהים האם הכתובה עדיין רלוונטית. התשובה המפתיעה היא – בהחלט כן, ולעתים אף יותר מבעבר, נוכח המורכבות המשפטית של הליכי גירושין בישראל.
מהי כתובה? משמעותה ותפקידה במסגרת הנישואין והגירושין
הכתובה היא הרבה יותר מסתם "נייר צבעוני" שמקבלים בחופה ומצטלמים איתו. למעשה, הכתובה היא שטר משפטי לכל דבר ועניין, המעוגן בהלכה היהודית, ושיש לו השלכות כלכליות משמעותיות בהליך הגירושין. המסמך, אשר נחתם על ידי הבעל בסמוך לפני החופה, מהווה התחייבות כספית כלפי האישה, ומטרתו המקורית הייתה להבטיח את מעמדה הכלכלי של האישה במקרה של גירושין או התאלמנות.
הכתובה אינה מסמך דקלרטיבי גרידא שנועד לרצות את הכלה או את אורחי החתונה. זהו שטר התחייבות ממשי שעשוי להיבחן בבית הדין הרבני, ולהיות בעל השלכות כלכליות משמעותיות בעת גירושין. חשוב להבין שמדובר במסמך שעשוי לעלות לדיון משפטי ולא רק בנייר צבעוני שמאחסנים בעליית הגג בבית הורי האישה.
מהי כתובה? משמעותה ותפקידה במסגרת הנישואין והגירושין
אחת הסוגיות המרכזיות סביב הכתובה נוגעת לסכום הכתובה. בשנים האחרונות התפתחה מגמה של רישום סכומים גבוהים בכתובה, לעתים מתוך שיקולים סמליים או בשל גימטריות מסוימות. כך למשל, הסכום 52,000 ש"ח מייצג בגימטריה את המילה "בן", ולכן זוגות רבים בוחרים לכתוב סכום זה או את הגרסה המוגדלת שלו – 520,000 ש"ח. כך גם לגבי הסכום 180,000 ש"ח או 360,000 ש"ח, המייצגים בגימטריה "חי" או "חי" כפול.
הבעייתיות בכך היא שכאשר בעל צעיר ללא אמצעים כלכליים משמעותיים רושם סכום של מאות אלפי שקלים בכתובה, הוא אינו מודע בהכרח למשמעות המעשית של התחייבות זו. בעת גירושין, בית הדין הרבני עשוי לחייב את הבעל לשלם לאישה את מלוא הסכום, גם אם אין באפשרותו הכלכלית לעמוד בכך.
יש לציין כי הרבנות הראשית כבר נתנה הנחיה לרושמי הנישואין להימנע מאישור כתובות בסכומים העולים על מיליון ₪ . בטענה שמדובר ב"גוזמה" שאינה משקפת התחייבות ריאלית, ברם כתובות הנעות סביב חצי מיליון ₪ הן נפוצות וטומנות בחובן סיכון כספי משמעותי לחתן.
הכתובה אינה מסמך דקלרטיבי גרידא שנועד לרצות את הכלה או את אורחי החתונה. זהו שטר התחייבות ממשי שעשוי להיבחן בבית הדין הרבני, ולהיות בעל השלכות כלכליות משמעותיות בעת גירושין. חשוב להבין שמדובר במסמך שעשוי לעלות לדיון משפטי ולא רק בנייר צבעוני שמאחסנים בעליית הגג בבית הורי האישה.
מתי משלמים כתובה? תנאים ונסיבות
שאלה מרכזית בהליכי גירושין היא מתי חלה חובת תשלום הכתובה. התשובה לכך תלויה במספר גורמים, ובראשם זהות הצד שיזם את הגירושין והנסיבות שהובילו לסיום הנישואין.
כאשר הבעל מגיש תביעת גירושין – במקרה שהבעל הוא היוזם, חלה עליו חובת הוכחה מדוע אין לחייבו בתשלום מלוא הכתובה. הכתובה, כאמור, נועדה במקורה להגן על האישה מפני גירושין שרירותיים, ולכן במצב הבסיסי בעל המבקש להתגרש מאשתו נדרש לשלם לה את סכום הכתובה.
כאשר האישה מגישה תביעת גירושין – במקרה שהאישה היא היוזמת של הגירושין, המצב שונה. כאן, על האישה להוכיח מדוע מגיע לה תשלום הכתובה למרות שהיא זו שמבקשת את סיום הנישואין. אם אין בידיה "עילת גירושין" מוכרת היא עלולה להפסיד את זכאותה לכתובה.
הוצאות המדור ואחזקתו כוללות את כל התשלומים הקשורים למגורים: שכר דירה או משכנתא, ארנונה, ועד בית, חשמל, מים, גז, אינטרנט, כבלים, ביטוח מבנה. במקרים של הסדרי שהות נרחבים/שוויוניים, בתי המשפט מכירים בכך שיש להבטיח קורת גג ראויה לילדים בשני הבתים.
בעקבות בע"מ 919/15 חלה התפתחות משמעותית גם בנושא חלוקת נטל המדור בין ההורים. כיום, בתי המשפט בוחנים את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים בקביעת החיוב במדור, תוך התחשבות בהסדרי השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים., שהרי אין הצדקה לכך שהאב ישלם גם חלק יחסי מהוצאות המדור ואחזקתו בבית האם וגם את מלוא הוצאות המדור ואחזקתו בביתו..
נסיבות השוללות זכאות לתשלום כתובה
במקרה של בגידה מוכחת מצד האישה, היא מאבדת את זכאותה לכתובה. כך גם כאשר אישה עוזבת את בית המשפחה ללא סיבה מוצדקת או כאשר היא מבצעת מה שמוגדר בהלכה כ"מעשי כיעור".
נסיבות המקימות זכאות לתשלום כתובה למרות יוזמת האישה
במקרים של אלימות מוכחת (פיזית, מילולית או נפשית) מצד הבעל כלפי האישה, האישה זכאית לכתובה גם אם היא יוזמת את הגירושין. באופן דומה, אישה המוכיחה בגידה מצד בעלה זכאית לכתובה. כמו כן, אם הבעל עוזב את הבית ללא סיבה מוצדקת ומסרב לחיות עם אשתו, האישה זכאית לכתובה גם אם היא זו שמגישה את תביעת הגירושין.
כתובה ואיזון משאבים - הכלל של "אין כפל מבצעים"
סוגיה מורכבת נוספת היא היחס בין תשלום הכתובה לבין איזון המשאבים בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג. בעוד שהכתובה מקורה בהלכה היהודית, איזון המשאבים הוא מושג חדש יחסית שמקורו בחקיקה האזרחית.
בבתי הדין הרבניים התגבשה גישה הידועה כ"אין כפל מבצעים", לפיה יש לקזז מסכום הכתובה את הסכומים שהאישה מקבלת במסגרת איזון המשאבים.
נניח לדוגמה מצב שבו אדם כתב כתובה בסך חצי מיליון ₪ , ויש לו זכויות עודפות על האישה בסך של מיליון ₪ . האישה תקבל במקרה זה, מכוח חוק יחסי ממון, חצי מהזכויות העודפות – כלומר 500,000 ₪ . על פי גישת 'אין כפל מבצעים', היא לא תקבל בנוסף עוד 500,000 שקל בגין הכתובה. הסכום שקיבלה במסגרת איזון המשאבים יקוזז מסכום הכתובה, שכן אחרת היא תסיים עם מיליון שקל בעוד הבעל יוותר ללא כלום, מצב שאינו הגיוני.
חשוב להדגיש כי קיזוז זה חל רק לגבי זכויות כגון קרנות פנסיה והשתלמות, חברות ועסקים של הבעל או חסכונות הרשומים על שם הבעל. לעומת זאת, רכוש משותף, כגון דירת מגורים משותפת, אינו נכלל בחישוב זה.
כתובה במקרה של אלמנות
בעוד שרוב הדיון סביב הכתובה מתמקד בהקשר של גירושין, אסור לשכוח את ייעודה המקורי של הכתובה – הבטחת מעמדה הכלכלי של האישה גם במקרה של התאלמנות. למעשה, מבחינה היסטורית, הכתובה נועדה בעיקר להגן על האישה במקרה של פטירת בעלה, במיוחד בתקופות שבהן מעמדה החברתי והכלכלי היה נחות.
כאשר הבעל נפטר, האלמנה זכאית לגבות את סכום הכתובה מהעיזבון. חשוב לציין כי על פי ההלכה היהודית, תביעת הכתובה של האלמנה היא בעלת עדיפות על פני תביעות אחרות לעיזבון, לרבות של היורשים על פי דין. זאת משום שהכתובה נחשבת כחוב שהמנוח חב לאשתו, וחובות יש לפרוע לפני חלוקת העיזבון.
עם זאת, במציאות המשפטית, היחס בין הכתובה לבין זכויות הירושה מורכב יותר. על פי חוק הירושה, הישראלי, בן זוג זכאי לקבל חלק מהעיזבון (בדרך כלל חצי) עולה השאלה האם על האלמנה לבחור בין זכויותיה לפי חוק הירושה לבין זכאותה לכתובה.
במקביל, בתי הדין הרבניים נוטים לקבוע כי אין "כפל מבצעים" – כלומר, האלמנה נדרשת לבחור בין מימוש הכתובה לבין זכויותיה על פי חוק הירושה. עם זאת, הפסיקה בנושא אינה אחידה, ויש החלטות שהכירו בזכות האלמנה הן לכתובה והן לחלקה בירושה.
בפועל, בהרבה מקרים, זכויות האלמנה מכוח חוק הירושה עולות על סכום הכתובה, ולכן אין לה אינטרס כלכלי לתבוע את הכתובה. עם זאת, במקרים שבהם סכום הכתובה גבוה, או כאשר הבעל הותיר אחריו צוואה שמדירה את האישה תביעת הכתובה עשויה להיות משמעותית.
כתובה בנישואין שניים – כאשר מדובר בנישואין שניים, במיוחד בגיל מאוחר יותר, יש חשיבות מיוחדת לתכנון מראש ולהבנת היחס בין הכתובה לזכויות הירושה, במיוחד כאשר מעורבים ילדים מנישואין קודמים.
הסכמי ממון והכתובה – זוגות רבים בוחרים לערוך הסכמי ממון המסדירים את זכויותיהם במקרה של פרידה או פטירה. חשוב להתייחס בהסכמים אלה גם לסוגיית הכתובה ולקבוע במפורש את היחס בינה לבין הסדרי הרכוש האחרים.
המורכבות של דיני הירושה והכתובה מדגישה את החשיבות של ייעוץ משפטי מקצועי, הן בשלב של עריכת הכתובה והן במקרה של התאלמנות. עורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה יוכל לסייע לאלמנה להבין את זכויותיה ולבחור במסלול המיטיב עמה.
שאלות נפוצות בנושא כתובה
עד מתי אפשר לתבוע כתובה?
ניתן לתבוע כתובה במסגרת הליך הגירושין עצמו, או בתביעה נפרדת שתוגש לבית הדין הרבני לאחר הגירושין. על פי ההלכה, זכות התביעה אינה מתיישנת, אך בפועל, בתי הדין עשויים להחיל את דיני ההתיישנות האזרחיים (7 שנים) על תביעות כתובה המוגשות זמן רב לאחר הגירושין.
האם ניתן לוותר על כתובה בהסכם גירושין?
כן, אישה רשאית לוותר על כתובתה במסגרת הסכם גירושין. בעבר, ויתור על כתובה היה כמעט "ברירת מחדל" בהסכמי גירושין, אך בשנים האחרונות יותר ויותר נשים עומדות על זכותן לקבל את הכתובה, וזאת בפרט כאשר הגירושין נובעים מהתנהגות פסולה של הבעל.
האם יש משמעות לכתובה כאשר בני הזוג אמידים ושווי הרכוש המשותף גבוה?
גם במקרים של זוגות אמידים לכתובה עשויה להיות חשיבות. ראשית, כאמור, הכתובה היא התחייבות נפרדת מחלוקת הרכוש המשותף. שנית, במקרים שבהם הרכוש רשום על שם הבעל בלבד, הכתובה עשויה להוות "רשת ביטחון" נוספת לאישה.
האם בתי המשפט לענייני משפחה מכירים בכתובה?
בתי המשפט לענייני משפחה, בשונה מבתי הדין הרבניים, אינם מוסמכים לדון בתביעות כתובה במסגרת הליכי גירושין
תביעת כתובה בגידה - מה קורה כשאחד מבני הזוג בוגד?
הבגידה היא אחת הסוגיות המורכבות בהליכי גירושין, והיא בעלת השפעה ישירה על זכאות לכתובה. במקרה של בגידה מוכחת מצד האישה, היא מאבדת את זכאותה לכתובה. לעומת זאת, במקרה של בגידה מצד הבעל, האישה זכאית לכתובה גם אם היא זו שיזמה את הגירושין.
חשוב להדגיש כי הוכחת בגידה בהליך משפטי דורשת ראיות משמעותיות. חשדות גרידא או 'תחושות בטן' אינם מספיקים, כך שרצוי לשכור שירותיו של חוקר פרטי כדי לקבל ראיות קבילות.
ויתור על כתובה בהסכם גירושין
בעבר, ויתור על כתובה היה חלק כמעט אוטומטי מהסכמי גירושין. כיום, המצב שונה: נשים רבות שואלות מדוע עליהן לוותר על הכתובה, וזו שאלה לגיטימית. אם הבעל רשם סכום נכבד בכתובה עליו לשלם אותו, אלא אם כן קיימות נסיבות המצדיקות פטור. עם זאת, במסגרת משא ומתן על הסכם גירושין, ויתור על כתובה עשוי להיות חלק מ'חבילת עסקה' הכוללת ויתורים הדדיים.
שיקולים מעשיים בהחלטה על ויתור על כתובה כוללים את הסיכוי לגבות את הכתובה בפועל – אם לבעל אין יכולת כלכלית לשלם את הכתובה, ייתכן שעדיף לוותר עליה תמורת הטבות אחרות בהסכם. בנוסף, חיסכון בזמן ובהוצאות משפטיות עשוי להיות שיקול משמעותי, וכך גם שיקולי מהירות הגירושין – לעתים, ויתור על כתובה מאפשר להשלים את הליך הגירושין מהר יותר.
תפקידו של עורך הדין לענייני גירושין בחיוב כתובה
תביעת כתובה דורשת מומחיות משפטית והבנה מעמיקה הן של הדין הדתי והן של הפרקטיקה בבתי הדין הרבניים. עורך דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין יוכל לנתח את סיכויי התביעה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי, להכין את התשתית הראייתית לביסוס הזכאות לכתובה או להגנה מפני חיוב בה, לנהל משא ומתן מושכל בנוגע לכתובה במסגרת הסכם גירושין כולל, ולייצג בבית הדין הרבני בתביעת כתובה עצמאית או במסגרת הליך הגירושין.
משרד דן מלכיאלי, עורך דין לענייני גירושין בבאר שבע - מתמחה בתביעות כתובה
הכתובה היא הרבה יותר מטקס סמלי או מסמך דקורטיבי. זהו שטר משפטי בעל משמעויות כלכליות מרחיקות לכת, שעשוי להשפיע באופן משמעותי על ההסדרים הכספיים בעת גירושין.
ההמלצה העיקרית היא שכאשר עומדים לפני החתונה, כדאי לשקול בכובד ראש את סכום הכתובה ולהימנע מנקיבת סכומים מופרזים שאינכם מתכוונים באמת לשלם. מנגד, בעת גירושין, חשוב להיות מודעים לזכויותיכם בנוגע לכתובה ולשקול את הצעדים המשפטיים בהתאם, בליווי ייעוץ משפטי מקצועי.
בסופו של דבר, הכתובה היא חלק ממערכת מורכבת של דינים המסדירים את הפן הכלכלי של סיום הנישואין. הבנת המשמעויות של מסמך זה היא חלק בלתי נפרד מניהול נכון של הליך הגירושין.
עו"ד דן מלכיאלי, העוסק כבר למעלה מ-30 שנה בענייני גירושין בבאר שבע, מלווה לקוחות בהליכי גירושין בבתי הדין הרבניים, לרבות בתביעות כתובה. הליווי כולל את כל שלבי התהליך – החל מהערכה ראשונית של הזכאות לכתובה, דרך הכנת כתבי הטענות והתשתית הראייתית, ועד לייצ בדיונים בבית הדין.
הבנה מעמיקה של דיני הכתובה, לצד מקצועיות בהליכי הגירושין האזרחיים, מאפשרת להשיג את התוצאות המיטביות עבור הלקוחות, תוך התחשבות במכלול השיקולים – המשפטיים, הכלכליים והאישיים.
פנו אלינו לייעוץ ראשוני עוד היום ונשמח לסייע לכם!