הזכות למזונות אישה מקורה בדין האישי היהודי . לפיכך, אשה נשואה כדת וכדין זכאית למזונות מבעלה , וזאת עד למועד סידור הגט.
גובה המזונות מחושב על פי הסכום שיאפשר לאשה לשמור על רמת חיים אליה היתה מורגלת במהלך החיים המשותפים. בתחשיב הסכום נלקחים בחשבון צרכים שונים של האשה (נסיעות, טיפוח עצמי, השכלה, הוצאות דיור, מזון, ביגוד, וכו׳) וכן נכסיו של הבעל וכושר השתכרותו.
כיצד עורך דין גירושין יכול לסייע ללקוח שלו?
ככלל, אשה אשר לא עבדה במהלך הנישואין, לא חייבת לצאת לעבוד, והיא זכאית למזונות שישמרו את רמת החיים אליה הורגלה. יחד עם זאת, הפסיקה הרחיבה את נושא מזונות האישה ונקבע כי יש לקחת בחשבון גובה המזונות גם את פוטנציאל ההשתכרות של האשה, אף אם לא יצאה לעבוד במהלך הנישואין, אך יכולה לעשות כן. כמו כן הוכרה זכותה של אשה למזונות כאמור, אף אם נישאה בנישואין אזרחיים.
על מנת שהאשה לא תיוותר ללא מקורות הכנסה, עם הגשת תביעה למזונות, רשאית האשה להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים. מובן שפסיקת מזונות זמניים מדרבנת את הבעל מצדו לנהל את ההליך ביעילות ולסיימו בהקדם לטובת כלל הצדדים.
במידה והבעל אינו משלם את המזונות שנפסקו בפסק הדין או בהחלטה בדבר מזונות זמניים, זכאית האשה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית המזונות ובמסגרת כך לדרוש הטלת הגבלות על הבעל, בהן עיקול חשבון בנק, עיקול רכב, עיכוב יציאה מן הארץ ואף מאסר בנסיבות מסוימות. בנוסף, רשאית האשה להגיש תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי ולקבל את הסכום שנקבע בפסק הדין או בתקנות הביטוח הלאומי, לפי הנמוך מביניהם.
מזונות ידועה בציבור
בשנים האחרונות חלה התפתחות נרחבת בפסיקת מזונות, ובית המשפט העליון הכיר בזכותה של ידועה בציבור למזונות , מכוח יחסים חוזיים, או הסכם מכללא, בין האשה ובן זוגה, לנהל משק בית משותף ומערכת יחסים המושתתת על יחסי אהבה, אמון ושיתוף. לפיכך, הוכרו בני זוג ידועים בציבור כבני זוג נשואים ומכאן גם זכותה של האשה למזונות בהתאם לצרכיה ורמת החיים שהורגלה אליה וזאת למשך פרק זמן שייקבע בהתאם לנסיבות בכל מקרה ומקרה.ובמקרה של פטירת בן הזוג, הידועה בציבור זכאית למזונות מעזבונו.
בית המשפט העליון אף הכיר בזכותה של ידועה בציבור למזונות משקמים לאחר הפרידה, וזאת מכוח עקרון תום הלב, דיני ההגינות והצדק, ועל מנת שניתוק הקשר לא יביא להותרת האשה ללא קורת גג ומקור מחיה.
מדובר במזונות לתקופה קצובה ובהתאם לנסיבות, בכלל זה מצבם הכלכלי של הצדדים, שינויים בחייהם האישיים וכו׳.
מזונות ילדים
אחת השאלות השכיחות ביותר, היא עד איזה גיל משלמים מזונות.
על פי החוק בישראל, מחויבים ההורים לדאוג לכלכל את ילדיהם הקטינים ולספק את כל צרכיהם, כאשר עד גיל 6 משולמים מזונות ילדים על ידי האב, ללא קשר ליכולתו הכלכלית ולהסדרי שהיה ומשמורת. מגיל 6 ועד גיל 18 ההורים נושאים באחריות תשלום מזונות ילדיהם, בהתאם לזמני השהייה והשתכרותם.
מעל גיל 18, מי שמצוי בשירות חובה או בשירות לאומי, זכאי בנסיבות מסוימות לתשלום מזונות מופחת.
מהם צרכיהם של הילדים
צרכי הילדים הבסיסיים מוטלים על האב וכוללים: מזון, ביגוד, דיור, הוצאות רפואיות, חינוך, גן.
צרכי הילדים שאינם מוגדרים בסיסיים, מוטלים על שני ההורים על פי מידת הכנסתם בניכוי צרכיהם וכוללים: חוגים, מתנות, בילויים, חופשות, טיולים, מעון יום, שיעורים פרטיים וכו.
ההורים יכולים להגיע להסכמות באשר לגובה דמי המזונות, והסכם זה צריך לקבל אישור בית המשפט, מתוך ראיית טובת הילד. בהעדר הסכמה ביחס למזונות כאמור, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים לבית המשפט לענייני משפחה לאחר שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך במשפחה.
מי זכאי להגיש תביעה למזונות ילדים – קטין עד גיל 18 כנגד הוריו או אחד ההורים, וכן מי שעבר את גיל 18 אשר זכאי למזונות מופחתים.
עד לפסיקת המזונות, ניתן לבקש סעד מזונות זמניים, וכן לגבות את המזונות במידה ואינם משולמים כדין, במסגרת תיק הוצאה לפועל או בתביעה לביטוח לאומי, בדומה למזונות אישה.
בכל מקרה של תביעה למזונות, חשוב להיוועץ ראשית בעורך דין מזונות, מנוסה ובקיא בתחום. משרד עו״ד מלכיאלי בעל נסיון של מעל 30 שנים בדיני משפחה, ובפרט בייצוג לקוחות בתביעות למזונות בבאר שבע והסביבה.
להתייעצות בכל הנוגע למזונות, צרו קשר עם משרדנו או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם.