צוואות וירושות

על מנת להבטיח כי הצוואה תשקף את רצונו האמיתי של אדם, קובע חוק הירושה מנגנונים לאופן עריכת הצוואה, והקפדה עליהם היא קריטית לתקפות הצוואה. אלו הן הדרכים לעריכת צוואה:

צוואה בעדים – על פי רוב, זוהי הדרך שבה נערכים מרבית הצוואות והיא משמשת עדות לשיקוף רצונו החופשי של המצווה ולהבנתו את המסמך. עריכת צוואה בעדים צריכה להיערך בנוכחות המצווה ושני עדים שאינם קטינים או פסולי דין, להיות בכתב (דפוס או כתב יד), להיחתם בידי המצווה ובידי שני העדים, ולשאת תאריך ברור.

צוואה בכתב יד – אדם רשאי לערוך צוואה שכולה בכתב ידו, עם ציון תאריך ובחתימתו. צוואה זו תקפה גם אם נערכה כשהיה המצווה לבדו, ואולם היא אינה חפה מקשיים. סוג צוואה כזה חשוף להתנגדויות וכרוך בדרישות הוכחה לעובדה כי אמנם מדובר בכתב ידו של המוריש, וכי היא אמנם משקפת את רצונו החופשי וכי לא היה נתון ללחץ או כפיה מצד אדם אחר בעת עריכת הצוואה.שלא לדבר על כך שבדרך כלל לצוואה בעל פה יש עותק אחד שעלול ללכת לאיבוד או להיות מושמד ע"י בן משפחה שאינו מרוצה מתוכנה.

אנו ממליצים, במידה ועורכים צוואה בכתב יד, לנקוט בצעד נוסף לחיזוק ההוכחה לעריכתה כדין, אשר יכול להיות אחד מאלה: להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה , , לתעד בצילום וידאו את עריכתה.

צוואה בעל פה – אדם רשאי להורות בעל פה את רצונו ביחס לעזבונו. צוואה בעל פה תהא תקפה בהתקיים מספר תנאים:

1. מצווה השוכב על ערש דווי רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים אותו.
2. העדים יערכו זכרון דברים הכולל את דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, זכרון הדברים ייחתם על ידם ויופקד אצל הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.
3. צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

צוואה בפני רשות – אדם רשאי לערוך את צוואתו בפני רשות, באחת מהדרכים שלהלן:

1. בעל פה בפני שופט, רשם בית משפט, רשם לענייני ירושה, חבר של בית דין דתי.
2. הגשת צוואה בכתב (דפוס או כתב יד) על ידי המצווה לשופט, רשם או חבר בית דין דתי.
3. באחת מהדרכים הנקובות לעיל, בפני נוטריון.

הרשות תקריא את המסמך בשפת המצווה ותחתום עליו, והמסמך מהווה ראיה לכאורה שהמצווה אמנם ערך את המסמך בעצמו ובתאריך הנקוב בו.